Vayedaber

Kidouchine

Daf 48a

משנה: רִבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר. מַנִּיחַ אֲנִי כָּל אוּמָנִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וְאֵינִי מְלַמֵּד אֶת בְּנִי אֶלָּא תוֹרָה. שֶׁאָדָם אוֹכֵל מִשְּׂכָרָהּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַייֶמֶת לָעוֹלָם הַבָּא וּשְׁאָר אוּמָנִיּוֹת אֵינָן כֵּן. שֶׁאִם נִכְנַס אָדָם לִידֵי חוֹלִי אוֹ לִידֵי זִקְנָה אוֹ לִידֵי מִידָּה שֶׁל יִסּוּרִין וְאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲסוֹק בִּמְלַאכְתּוֹ הֲרֵי הוּא מֵת וּמוּטַּל בָּרָעָב. אֲבָל הַתּוֹרָה אֵינָהּ כֵּן אֶלָּא מְשַׁמְּרַתּוּ מִכָּל רַע בְּנַעֲרוּתוֹ וְנוֹתֶנֶת לוֹ אַחֲרִית וְתִקְוָה בְּזִקְנוּתוֹ. בְּנַעֲרוּתוֹ מַה הוּא אוֹמֵר. וְקוֹיֵי י֨י יַחֲלִיפוּ כֹחַ יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְשָׁרִים יָרוּצוּ וְלֹא יִיגָּעוּ יֵלְכוּ וְלֹא יִיעָפוּ. בְּזִקְנוּתוֹ מַה הוּא אוֹמֵר. עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִים יִהְיוּ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּאַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַי֨י בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל. מָצִינוּ שֶׁעָשָׂה אַבְרָהָם אָבִינוּ אֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ עַד שֶׁלֹּא נִיתְּנָה שֶׁנֶּאֱמַר עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקוֹלִי וַיִּשְׁמוֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרוֹתָי.

Traduction

R. Nehoraï dit (279)Tossefta à ce, ch. 5.: Je laisse de côté tous les métiers du monde, et je n’enseigne à mon enfant que la Tora...

Pnei Moshe non traduit

מתני' ר' נהוראי אומר מניח אני כל אומניות שבעולם ואיני מלמד את בניי אלא תורה. שכל אומנות אינה עומדת לאדם אלא בימי נערות בזמן שיכול לעסוק בה ואין להן מתן שכר לאחר זמן אלא שכר המצוי להן בשעתן אבל תורה מתן שכרה בא מאליו לאורך ימים ואף לחולה ולזקן שאינו יכול לעסוק בה עכשיו אוכל מן הקודמות:

עוד ינובון בשיבה. יצמחו צמח ויתיחד שכרן לעת שיבתן דשנים ורעננים יהיו:

רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. כִּי יְסִיתְךָ אָחִיךָ בֶּן אִמֶּךָ אוֹ בִנְךָ אוֹ בִתְּךָ אוֹ אֵשֶׁת חֵיקֶךָ. אִמֶּךָ בַּסֵּתֶר. 48a בִּתְּךָ בַּסֵּתֶר. מִתְייַחֵד אָדָם עִם אִמּוֹ וְדָר עִמָּהּ. עִם בִּתּוֹ וְדָר עִמָּהּ. עִם אֲחוֹתוֹ וְאֵינוֹ דָר עִמָּהּ. וְיָשֵׁן עִמָּהֶן בְּקֵירוּב בָּשָׂר. תַּנֵּי רִבִּי חֲלַפְתָּא בֶּן שָׁאוּל. הַבַּת אֵצֶל הָאָב עַד בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד. הַבֵּן אֵצֶל הָאֵם עַד בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד. הִגְדִּילוּ זֶה יָשֵׁן בִּכְסוּתוֹ וְזֶה יָשֵׁן בִּכְסוּתוֹ. תַּנֵּי. שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ יְשֵׁינִים בְּמִיטָּה אַחַת זֶה מִתְכַּסֶּה בִּכְסוּת עַצְמוֹ וְקוֹרֵא וְזֶה מִתְכַּסֶּה בִּכְסוּת עַצְמוֹ וְקוֹרֵא. אִם הָיוּ בְנוֹ וּבִתּוֹ קְטַנִּים מוּתָּר. תַּמָּן אָֽמְרִין. אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ מוּתָּר. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. לְאִישׁ וְאִשָּׁה נִצְרְכָה.

Traduction

. - R. Yohanan au nom de R. Simon b. Yohaï explique (273)Par la juxtaposition des termes. Cf. J., (Sota 1, 1). ce verset (Dt 13, 6): Quand ton frère, fils de ta mère, ou ton fils, ou ta fille, ou ta femme aimée, voudra te séduire en secret, on pourra être en secret (isolé) avec sa mère ou sa fille. ''Un homme peut s’isoler avec sa mère'', et demeurer avec elle; ''même dormir en se trouvant près d’elle''. R. Halafta b. Saül a enseigné: la fille peut rester près du père jusqu’à l’âge de 3 ans et un jour; le fils près de la mère, jusqu’à 9 ans et un jour. Passé cet âge, ''chacun gardera ses vêtements en se couchant''. On a enseigné (274)B., Berakhot 24.: Si 2 hommes sont couchés dans un lit, chacun pourra, après s’être couvert réciter le shema. Avec son fils ou sa fille tout jeunes, il est permis de dormir. On a enseigné là (à Babylone) que cette lecture est aussi permise à un mari et sa femme couchés ensemble. C’est un point douteux, dit R. Jacob b. Aha au nom de R. Eléazar (on ne sait si, en raison de l’habitude des époux d’être ensemble), ils seraient distraits de la pensée religieuse, ou non).

Pnei Moshe non traduit

אמך בסתר בתך בסתר. כלומר רמז רמזה התורה עם אמך ועם בתך תוכל להיות בסתר ולהתייחד עמה אבל אסור להתייחד עם כל עריות שבתורה:

זה מתכסה בכסות עצמו וקורא. ק''ש כלומר מחזיר פניו ומתכסה כדאמרי' פי' הי' קורא:

אם היו בנו ובתו קטנים. שמותר לישן עמהן בקירוב בשר וליכא משום הירהור מותר:

תמן. בבבל אמרי איש ואשתו נמי מותר כשזה מחזיר פניו כו' דאי לאו הכי אסור משום הרהור:

לאיש ואשתו נצרכה. מיבעיא לן אם מותר דהואיל ורגיל בה ליכא הירהור כולי האי או לא:

פִּסְקָא. וְלֹא יְלַמֵּד רַוָוק סוֹפְרִים וְלֹא תְלַמֵּד אִשָּׁה סוֹפְרִים כול'. תַּנֵּי. רִבִּי אֱלִעֶזֶר אוֹמֵר. אַף מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים וְאֵינָן עִמּוֹ בְאוֹתוֹ מָקוֹם לֹא יְלַמֵּד סוֹפְרִים. רִבִּי יוּדָן בֵּירִבִּי יִשְׁמָעֵאל עֲבַד חַד מַתְנַייָן הָכֵן.

Traduction

Nul célibataire ne devra être instituteur''. On a enseigné que R. Eléazar dit: même l’homme marié ayant des enfants, qui ne les a pas auprès de lui, ne devra pas exercer cette profession. Aussi, dit R. Judan b. R. Ismaël, un professeur agit ainsi (pour donner ses leçons, il attendit le retour de sa femme absente).

Pnei Moshe non traduit

אף מי שיש לו אשה ואינה עמו. לפרושי מילתא דר''א קאתי כדפרישית במתני' ובנים אגב גררא נסבה:

עבד חד ומתניין הכן. מלמד תינוקת אחד עבד כר''א שלא היתה אשתו שרויה אצלו ולא רצה ללמד עמהן עד שהביאה אצלו:

פִּסְקָא. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לֹא יִרְעֶה רַוָוק אֶת הַבְּהֵמָה וְלֹא יִשְׁנוּ שְׁנֵי רַוָוקִים בְּטַלִּית אֶחָד וַחֲכָמִים מַתִּירִים. יְאוּת אָמַר רִבִּי יוּדָה. מַה טַעֲמָא דְרַבָּנִין. חַס וְשָׁלוֹם לֹא נֶחְשְׁדוּ יִשְׂרָאֵל לֹא עַל הַזָּכוֹר וְלֹא עַל הַבְּהֵמָה. וְהָתַנִּינָן. לֹא יְלַמֵּד רַוָוק סוֹפְרִים. מִשֻּׁם שֶׁאִמּוֹ בָּאָה עִמּוֹ וַאֲחוֹתוֹ בָאָה עִמּוֹ.

Traduction

R. Juda dit: un célibataire ne devra pas exercer le métier de pâtre, et 2 célibataires ne devront pas dormir sous le même manteau; d’autres sages le permettent''. On comprend les scrupules de R. Juda; pourquoi les sages le permettent-ils? Loin de nous de soupçonner Israël de se livrer à des relations contre nature. -Pourquoi alors interdire au célibataire d’être instituteur? -On craint, non pour le petit garçon mais pour la mère, ou la sœur, qui l’amène.

Pnei Moshe non traduit

והתנינן לא ילמד רווק סופרים. וקס''ד משום חשש משכב זכור דתינוקות ומשני משום אמו ואחותו של התינוק שבאה עמו להביאו לבית הספר הוא דחששו:

פִּסְקָא. לֹא יְלַמֵּד אָדָם אֶת בְּנוֹ אוּמָּנוּת בֵּין הַנָּשִׁים כול'. תַּנֵּי. לֹא יְלַמֵּד אָדָם אֶת בְּנוֹ חַמָּר וְגַמָּל וְסַפָּן קַדָּר קָרָר רוֹעֶה חֶנְוָונִי מִפְּנֵי שֶׁאוּמְנוּתָן אוּמָנוּת לִיסְטִין.

Traduction

⁠— ''On n’enseignera pas à son fils une profession qui met en rapport avec les femmes''. Il est dit (275)Sofrim 15, 10. de ne lui apprendre ni le métier d’ânier, ni de chamelier, de potier, de marin, de berger, de boutiquier, car ce sont des métiers de brigands.

Pnei Moshe non traduit

תני לא ילמד כו'. ומוסיף בברייתא קרר והן בעלי קרנות שמשכירין עצמן לילך ממקום אל מקום ואומנתן אומנת לסטים שהם נשכרין ומעבירין על תנאם:

פִּסְקָא. אַבָּא אוֹרְיָין אִישׁ צַיידָן אוֹמֵר מִשּׁוּם אַבָּא שָׁאוּל כול'. רוֹב חַמָּרִים רְשָׁעִים. רוֹב גַּמָּלִין כְּשֵׁירִין. רוֹב סַפָּנִין חֲסִידִים. רוֹב מַמְזֵירִין פִּקְחִין. רוֹב עֲבָדִים נָאִים. רוֹב בְּנֵי אָבוֹת בּוֹייְשָׁנִים. רוֹב בָּנִים דוֹמִין לַאֲחֵי הָאֵם. כָּשֵׁר שֶׁבָּרוֹפְאִים לְגֵיהִנָּם. הַכָּשֵׁר שֶׁבַּטַּבָּחִים שׁוּתָף עֲמָלֵק. תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. הַכָּשֵׁר שֶׁבַּגּוֹיִם הֲרוֹג. הַטּוֹב שֶׁבַּנְּחָשִׁים רְצַץ אֶת מוֹחוֹ. הַכְּשֵׁירָה שֶׁבַּנָּשִׁים בַּעֲלַת כְּשָׁפִים. אַשְׁרֵי מִי שֶׁעוֹשֶׂה רְצוֹן הַמָּקוֹם.

Traduction

Abba Gorion habitant de Sidon l’a dit au nom d’Aba Saül: la plupart des âniers sont impies, la plupart des chameliers sont d’honnêtes gens; la plupart des marins sont pieux; la plupart des bâtards sont rusés (276)Ou violents. V. Schuhl, Sentences, p. 438.. La plupart des esclaves sont beaux; la plupart des fils de grandes familles sont modestes. La plupart des fils ressemblent aux frères de la mère (277)V. B., Baba Qama 110a.. Le meilleur des guérisseurs ira en enfer, et le plus honnête des bouchers est l’associé d’Amalek'', R. Simon b. Yohaï dit: comme il faut écraser la tête du meilleur serpent, la meilleure femme aime la sorcellerie. Heureux qui accomplit la volonté du Seigneur! De toutes façons, dit R. Meir, l’homme peut se nourrir (n’importe comment). Heureux qui voit son père adonné à une profession avantageuse, et malheureux celui qui le voit adonné à une profession fâcheuse!

Pnei Moshe non traduit

רוב ממזרים פקחין. שהן דומין לאביהן בעלי ערמה ומתנכלים בתחבולות לפתות הנשים ולהסתיר מעשיהם מבני אדם:

רוב עבדים גאים גרסינן. שע''פ הרוב הגאוה מצויה בהן וכמו בכל בזויי המשפחות:

רוב בני אבות. המיוחסים ביישנים הן דומים לאבותיהם ונ''מ מהני דקחשיב אם יש לעז עליהם ורואה בהן סימנים הללו יש להתרחק מהן:

ורוב בנים דומין לאחי האם. והנושא אשה צריך שיבדוק באחיה כדאמרינן ביש נוחלין:

טוב שבנחשים. אע''פ שנראה בן תרבות ורגיל בבית אין לבטוח בו וכן הבטחה שבנשים אין להאמין בה. בטלת כשפים. כדאשכחן במעשה דבנתות דר''צ בפ''ד דגיטין. א''נ דהרמז בזה שמראה עצמה כשיר' ומחזקת בחסידו' ובזה מסתרת מעשיה מבנ''א כדרך בעלי הכשפים:

אשרי מי שעושה רצון המקום. משום דקחשיב הכא מהמראין עצמן לבני אדם לכשרים ואינם לכך אמר אשרי מי שעושה רצון המקום באמת ובתמימות:

רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. מִכָּל מָקוֹם אָדָם מִתְפַּרְנֵס. אַשְׁרֵי מִי שֶׁרוֹאֶה אֶת הוֹרָיו בְּאוּמָנוּת מְעוּלָּה. אוֹי לוֹ לְמִי שֶׁרוֹאֶה אֶת הוֹרָיו בְּאוּמָנוּת פְּגוּמָה.

Traduction

Il faut toujours tâcher, dit R. Meir, d’apprendre à son fils un métier convenable''. Que faire pour cela? Lui enseigner un métier facile, puis ''prier celui qui a la richesse, car il n’y a pas de métier qui ne comporte richesse ou pauvreté: tout dépend du mérite de l’ouvrier (278)Cf. Mekhilta, section Bô, ch. 19.''.

Pnei Moshe non traduit

מ''מ אדם מתפרנס. כלומר כמה וכמה אומנות יש ובאיזו שיהי' יתפרנס:

אשרי מי שרואה את הוריו. ילדיו באומנות מעונה שמתפרנס ממנה בלי שום עבירה:

פִּיסְקָא. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר לְעוֹלָם יִשְׁתַּדֵּל אָדָם לְלַמֵּד אֶת בְּנוֹ אוּמָּנוּת נְקִייָה כול'. מַה יַעֲשֶׂה אָדָם. יִשְׁתַּדֵּל וִילַמֵּד אֶת בְּנוֹ אוּמָנוּת קְטַנָּה וְיִתְפַּלֵּל וִיבַקֵּשׁ רַחֲמִים מִמִּי שֶׁהָעוֹשֶׁר שֶׁלּוֹ. שֶׁאֵין לָךְ אוּמָּנוּת שֶׁאֵין בָּהּ עֲנִיִים וַעֲשִׁירִים. אֶלָּא הַכֹּל לְפִי זְכוּת הָאָדָם. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר מִשּׁוּם רִבִּי מֵאִיר. רָאִיתָ מִיָּמֶיךָ אֲרִי סַבָּל. אֲרִי קַייָץ. שׁוּעַל חֶנְוָונִי. זְאֵב מוֹכֵר קְדֵירוֹת. וְהֵן מִתְפַּרְנְסִין בְּלֹא צַעַר. וְלָמָּה נִבְרְאוּ. לְשַׁמְּשֵׁינִי. וַאֲנִי נִבְרֵאתִי לְשַׁמֵּשׁ אֶת קוֹנִי. וַהֲרֵי הַדְּבָרִים קַל וַחוֹמֶר. וּמָה אִם אֵילּוּ שֶׁנִּבְרְאוּ לְשַׁמְּשֵׁנִי כָּךְ הֵן מִתְפַּרְנְסִין בְּלֹא צַעַר. אֲנִי שֶׁנִּבְרֵאתִי לְשַׁמֵּשׁ אֶת קוֹנִי אֵינוֹ דִין שֶׁאֱהֵא מִתְפַּרְנֵס בְּלֹא צַעַר. וּמִי גָרַם לִי לִהְיוֹת מִתְפַּרְנֵס בְּצַעַר. הֲוֵי אוֹמֵר. חַטָּאַיי. עַל שֶׁהֲרֵיעָתִי מַעֲשַׂיי קִיפַּחְתִּי פַּרְנָסָתִי.

Traduction

R. Simon b. Eléazar dit au nom de R. Meir: as-tu jamais vu un lion portefaix, ou sécheur de fruits, ou un renard boutiquier, ou un loup marchand de poteries; ils se nourrissent sans souci. Ils n’ont été créés que pour me servir, et j’ai été créé pour servir mon créateur. Or, par a fortiori, si ces créatures faites pour me servir se nourrissent sans souci, à plus forte raison y arriverai-je, moi qui suis créé pour servir Dieu. Pourquoi donc ai-je du mal à me nourrir? - ''J’ai commis des actes fâcheux, j’ai perdu mon droit à la nourriture''.

Pnei Moshe non traduit

אומנות קטנה. כלומר נקיה וקלה כדאמר בבבלי מחטא דתלמיותא מעשה מחט על שם שהתפירות עשויות כתלמים תלמים:

ארי סבל. נושא משאות:

קייץ. מייבש קציעות בשדה:

והן מתפרנסין בלא צער. שאין מזונותיהם תלוים בידי אחרים כבני אדם שזה סבל וזה חנווני כו' והכל מזונותיהם תלוים בידי אחרים שישאו ויתנו עמהן וישתכרו להן וזה דבר קשה מאד לפי שכל א' עינו רעה בשל חבירו ואם שהוא משתכר על ידו ואפי' מי שאינו צריך לאחרים כגון חורש וקוצר וכיוצא בזה מצטער הוא במלאכתו הכבדה והקשה ועל זה נאמר בזעת אפך תאכל לחם:

Kidouchine

Daf 48b

הלכה: רִבִּי נְהוֹרַיי אוֹמֵר. מַנִּיחַ אֲנִי כָּל אוּמָנִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וְאֵינִי מְלַמֵּד אֶת בְּנִי אֶלָּא תוֹרָה. שֶׁכָּל אוּמָנוּת אֵינוֹ עוֹמֶדֶת לוֹ לְאָדָם אֶלָּא בִּימֵי נַעֲרוּת בִּזְמַן שֶׁכּוֹחוֹ עָלָיו. אֲבָל אִם בָּא לִידֵי חוֹלִי אוֹ נִכְנַס לִידֵי זִקְנָה אוֹ לְמִידָּה שֶׁלִייִסּוּרִין וְאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה הֲרֵי הוּא מֵת בְּרָעָב. אֲבָל הַתּוֹרָה אֵינָהּ כֵּן אֶלָּא מְכַבְּדַתּוּ וּמְשַׁמְּרַתּוּ מִכָּל רַע בְּנַעֲרוּתוֹ. וְנוֹתֶנֶת לוֹ אַחֲרִית וְתִקְוָה בְּזִקְנוּתוֹ. בְּנַעֲרוּתוֹ מַה הוּא אוֹמֵר. וְקוֹיֵי י֨י יַחֲלִיפוּ כֹחַ יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים יָרוּצוּ וְלֹא יִיעָפוּ יֵלְכוּ וְלֹא יִיגָּעוּ. וּבְזִקְנוּתוֹ מַה הוּא אוֹמֵר. עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה דְּשֵׁינִים וְרַעֲנַנִים יִהְיוּ. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּאָבִינוּ 48b אַבְרָהָם שֶׁשִּׁימֵּר אֶת הַתּוֹרָה עַד שֶׁלֹּא בָאָת לָעוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמַר עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקוֹלִי וַיִּשְׁמוֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַיי חֻקּוֹתַיי וְתוֹרוֹתָיי. אַף גִּידְּלוֹ וּבֵירְכוֹ בְּנַעֲרוּתוֹ וְנָתַן לוֹ אַחֲרִית וְתִקְוָה בְּזִקְנוּתוֹ. בְּנַעֲרוּתוֹ מַהוּ אוֹמֵר. וְאַבְרָהָם כָּבֵד מְאוֹד בַּמִּקְנֶה בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב. וּבְזִקְנוּתוֹ מַהוּ אוֹמֵר. וְאַבְרָחָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַי֨י בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל.

Traduction

Nehoraï dit (279)Tossefta à ce, ch. 5.: Je laisse de côté tous les métiers du monde, et je n’enseigne à mon enfant que la Tora''; tout métier ne sert à l’homme qu’aux jours de sa jeunesse, pendant sa force; si l’on tombe malade, ou vieux, ou si l’on a d’autres maux, on ne peut plus travailler, on meurt de faim. Mais la Tora l’honore et le préserve de tout mal en sa jeunesse, et lui donne de l’espoir en sa vieillesse. De la jeunesse il est dit (Is 40, 31): Ceux qui espèrent en Dieu renouvelleront leurs forces, etc. De la vieillesse, il est dit (Ps 92, 9): ils produiront des fruits même en la vieillesse, ils seront fertiles et verdoyants. Ainsi, l’on trouve que le patriarche Abraham observa toute la Tora avant sa promulgation (280)Rabba à (Gn 64) et 95., comme il est dit (Gn 27, 5): Parce qu’Abraham a entendu ma voix, il a observé mes recommandations, mes préceptes, mes règles, mes lois. De plus, Dieu l’a agrandi et béni dans sa jeunesse, en lui fixant un bon avenir et de l’espoir en sa vieillesse. De sa jeunesse, il est dit (ib. 24, 1): Abraham devint vieux et avancé en âge; l’Eternel avait béni Abraham en tout.

Pnei Moshe non traduit

גמ' מכבדתו ומשמרתו מכל רע. מחולי ויסורין בנערותו ונותנת לי אחרית ותקוה בזקנותו ואף שאינו יכול לעסוק בה כל כך מחמת תשות כחו והתורה היא המוספת לו כח בהשתדלות בה לעת זקנותו:

וקויי ה' יחליפו כח. משמע בזמן שהן בתגבורת כחם וכנגד הכבוד אמר יעלו אבר כנשרים שעולים למעלה וכן יחליפו כח תחת תשותן על ידי התורה שנקראת תושיה ומצד מזלן גם אם הוא רע יעלו אבר כנשרים להיות עולים למעלה מן המזל וכנגד השמירה והנזקין אמר ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא ייעפו:

עוד ינובון בשיבה. משמע עוד יצמחו ויהיו דשנים ורעננים שלא כדרך הזקנים שכחם ניתך ונתלש ונפסד:

וכן אתה מוצא באבינו אברהם ששימר את התורה. ומכיון ששימר בודאי למדה דעל שכר לימוד התורה הוא מביא ראיה. אף גידלו ובירכו. לא מיבעיא ששמרו מכל רע אלא אף גידלו ובירכו בעושר:

רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי כֹהֵן בְּשֵׁם רַב. אָסוּר לָדוּר בְּעִיר שֶׁאֵין בָּהּ לֹא רוֹפֵא וְלֹא מֶרְחָץ וְלֹא בֵית דִּין מַכִּין וְחוֹבְשִׁין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. אַף אָסוּר לָדוּר בְּעִיר שֶׁאֵין בָּהּ גִּינּוֹנִיתָא שֶׁל יָרָק. רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי כֹהֵן בְּשֵׁם רַב. עָתִיד אָדָם לִיתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל כָּל מַה שֶׁרָאָת עֵינוֹ וְלֹא אָכַל. רִבִּי לָֽעְזָר חֲשַׁשׁ לְהָדָא שְׁמוּעָתָא וּמַצְמִית לֵיהּ פְּרִיטִין וַאֲכִיל בְּהוֹן מִכָּל מִילָּה חָדָא בְשַׁתָּא.

Traduction

R. Hiskia ou R. Cohen dit au nom de Rav (281)V. Schuhl, Sentences, etc., p. 301, avec les passages parallèles qu'il cite.: on ne doit pas habiter une localité privée de médecin, ou de bain, ou d’un tribunal correctionnel. R. Yossé b. R. Aboun dit aussi de ne pas habiter une ville où il n’y a pas de jardin à légumes. R. Hiskia ou R. Cohen dit au nom de Rav: l’homme sera un jour tenu de rendre compte pour n’avoir pas mangé de ce que l’œil a vu (se priver des consommations permises est un tort). Par respect pour cette tradition, R. Eléazar avait soin de réunir de la menue monnaie, pour manger de chaque objet au moins un spécimen par an.

Pnei Moshe non traduit

אסור לדור בעיר כו'. ובסוף. פ''ק דסנהדרין חשיב עשרה דברים והתם קאמר שאין ת''ח רשאי לדור בתוכה אא''כ יש בה עשרה דברים כו' והכא אסור לכל אדם קאמר ומקפיד באלו ג' הדברים שהם צריכין לאדם ביותר:

גינוניתא של ירק. להתפרנס בזול:

על כל מה שראת עינו ולא אכל. שנפשו מסתגפת בהתאות על הדבר ונמצא חוטא על הנפש:

ר' אלעזר חשש להדא שמועתא. והיה מאסף לו פרוטות קטנות כדי שיהו מצוין ומוכנין בידו לקנות בהן מכל דבר חדש לפחות פעם אחת בשנה. א''נ הא דקאמר עתיד אדם ליתן דין וחשבון שראת עינו ולא אכל משום שאינו נותן לבו לחזור אחריהן לברך ולהודות השם ב''ה שברא מינים אלו להחיות בהן בני אדם וכמו שאינו נחשב בעיניו טובת יתעלה ב''ה וע''ז קאמר דר' אלעזר היה חושש לשמועה זו והיה רואה להביא עצמו לידי חיוב לכל הפחות פעם אחת בשנה כדי לברך על כל מין ומין וליתן שבח והודיה לאל יתעלה ברוך הוא ומבורך המשגיח ומפרנס ומכין מזון לכל בריה וצורך כל נפש חיה יתברך שמו ויתעלה זכרו לעד ולנצח נצחים אנס''ו:

סליק פירקא וסליקא לה מסכת קידושין וכולא סדרא דנשים ברחמי ובס''ד.

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source